הלמוט לאנג

אני לא יודעת דבר בוודאות. רכילות מעולם לא היתה הצד החזק שלי. גם לא כשהיא נושעת למפורסמים והנחשקים, או סתם למוכשרים. עדיין, תחושת הבטן שלי, בעקבות הצפייה הזריזה בקולקציה של הלמוט לאנג אומרת, שהחברים בהלמוט לאנג אמרו לעצמם, 'בין כה וכה קהל הלקוחות שלנו הוא עדת מעריצים שתבוא אחרינו לכל מקום. בוא ניקח את הלך הרוח הכללי, נשלב את מה שאפשר לשלב באמירות קודמות שלנו, ונצא לדרך'. רוב הזמן זה יצא כמו שה נשמע: עוד דמות אורבנית שיכולה להרשות לעצמה לפרקים עודפי בד ולעתים את המינימום האפשרי. מה שבטוח, בגזרת המזון היא מצמצמת באופן קבוע.

נברח מהקו שעניינו קנאה (כלומר, כל חצאיות המיני של העונה), ונציין שהחידוש מבית לאנג מגיע מגזרת הדנים. ניתן לחשוב על זה כעל מהלך שיווקי פשוט – כי דנים זה תמיד נכון ותמיד מבוקש –וניתן לחשוב שזה משתלב ברוח הנעורים של השנה הבאה עלינו (לטובה?). כך או כך, נעלה כמה דימויים שחיבבנו, ונשים לב שרוב העניין מגיע מצד הטייץ הנחשק ומאזור עצם הבריח/ מה שאפשר לקרוא לו המחשוף. התופעה נראתה כבר בקולקציות הספורות שראינו עד כה, וניתן להניח שהיא מהווה המשך ישיר של השמלות הא-סימטריות (החלומיות) של לאנווין. אצל לאנג עם זאת, גם בגלל מצוקת חומרים, יש מקום ברור ל:

פינת המחשוף.