יום חמישי, 17 בספטמבר 2009

תערוכת צילומים מנסה להעצים נשים. מצליחה?


לפני כשבוע, בעקבות ביקור במסיבת לסביות צוהלת ושמחה, ניסיתי להסביר לבן זוגי שנשים שלא ידעו מעולם מהו המבט הגברי הן נשים משוחררות, כאלה שיכולות להתרכז באושר שלהן ובחייהן, ולא להרגיש שכנשים הן נדרשות למלא שתי מטלות: גם להיות יפות בצורה המקובלת וגם להיות קרייריסטיות. מבלי לחשוב על האכזבה שהייתה עולה על פניהן של האימהות המיתולוגיות של התנועה הפמיניסטית, הרי שנקלענו לבעיה. היום, כדי שאישה תוכל להביט על עצמה במראה ולחוש סיפוק, היא צריכה להיות לוליינית שמספיקה גם לעבוד במשרה מלאה וגם להיראות לפחות כמו חצי מיליון דולר. אם אחד מהפרמטרים נפגם, הרי שעליה לכסות את המראה בסדין, לבל תביט אליה משם דמותה הנלוזה והנכשלת.


באופן פרדוקסאלי, דווקא פרויקט העצמת הנשים של המעצבת דפנה לוינסון, הצליח לחדד את הבעיה הזו, במקום לתת לה מענה ראוי. הכל התחיל לפני כמה חודשים, כשהמותג של לוינסון החל לחפש ברחבי הארץ את הפנים הבאות של האופנה לטובת תערוכת פורטרטים שעניינה, כאמור, העצמת נשים. המועמדות נדרשו להיות בגילאי 40-25, בעלות קריירה וגם אג'נדה. בהתאמה, הגשת המועמדות דרשה צירוף של קורות חיים וכן תמונה – כאמור, כאישה עלייך להיות גם יפה וגם אופה (אבל לא במטבח, כן?). לאחר תהליך ארוך נבחרו 15 נשים ממקומות שונים בארץ. הן זכו, לדברי מנהלי המותג, "לכבוש פסגה נוספת בחייהן". ככלות הכל, זכייתן הפכה אותן לאובייקט הצילום של צלם האופנה אלון שפרנסקי ושל הסטייליסט גל אפל. וכידוע, בעולם מתוקן כשלנו, אחרי שאישה הצליחה לבנות משפחה ולהגיע לאן שהגיעה בקריירה שלה, כל שנותר לה הוא להגשים את חלומה האמיתי – להיות דוגמנית ליום אחד.

לקריאת המשך הכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3777843,00.html

תגובה 1: