יום שבת, 24 באוקטובר 2009

בעיה אינהרנטית ועקרונית

הכל התחיל עם זה, כלומר עם הגרבונים המנוקדות שליוו את כל תצוגת סתיו-חורף 2009 של המאהב הנצחי, הוא ניקולא גסקייה. וכך העברתי את הקיץ בצפייה והמתנה לאותות של סתיו, כאלה שיאפשרו לי לעטות על רגליי גרביון דקיק שמתהדר בנקודות קטנטנות. זאת, חשבתי, אעשה שנייה לפני שמתקרר.

ככל הנראה, בתוך החום המהביל של חודשי הקיץ הסטריאוטיפיים, הם יולי אוגוסט, שכחתי מההתחממות הגלובלית ומכך שאני גרה במדינה על שפת הים התיכון, ומהצד הלא נכון שלו. וכעת, גם כשנובמבר נושף בעורפי, אין אני רואה מתי אוכל להיות קצת נערת בלנסיאגה.
נכון לעכשיו, כל שאוכל להביט עליו, ולהתהדר בו, הן נקודות כלליות, כאלה שמשדרות תמיד ילדותיות נאיבית וחולמנית, מרציפנית באופייה, אך גם אלגנטיות וולגרית שמעידה על חגיגיות נטולת שאת. כל זאת בתוך אווירה רטרואית שהופכת כל עניין נקודתי לבלתי נמנע ונצחי, לפחות למראית עין.


Andrew Foster
Yellow Polka Dot Bikini: TwoBathers in a California Impressionist’s Landscape






2 תגובות:

  1. אל דאגה, בקרוב (עוד חודש-חודשיים) גם לנו יהיה טיפת חורף (לשבוע בערך) ואז תוכלי להתהדר בגרביונים המהממים האלה.

    נו שיבוא כבר החורף!!

    השבמחק
  2. גם בצד השני של הים, גרביוני נקודות נראים לצד התעלות שטופות הגשם. כחובבת ותיקה של העיגולים המלאים,אמנם כבר קר ללבוש במחוזתי אך אין ספק שמודבר באלמנט קדוש.
    נשיקות יקרה

    השבמחק