סיכום החודש, גרסאת הכרומו

מי שידפדף במהדורה האחרונה של הארפרס באזאר, יכול לחשוב – במבט ראשוני - שהמגזין או העורך שלו לוקים בפיצול אישיות לצד וחוסר החלטיות. כשג'נט ג'קסון מופיעה על השער בלוק סתמי למדי, ומתראיינת מתוקף המוות של אחיה, ברור שהחודש מישהו החליט להישאר עם הרגליים על הקרקע. כך קורה שגם הצילומים של ג'קסון, שהופכים אותה לאלמנה בכל מובן של המילה, אינם מרעידים את הקרקע. הראיון, הוא עדיין, ראיון שעניינו ריגוש הקהל, ותו לא.

לצד השער והראיון העוקב, כתבה מקיפה על איך נשים יכולות להיראות נפלא בכל גיל – לטענת באזאר גם בגיל 70 תיראי נחשקת – ממשיכה את אותו קו, למרות הצביעות המתבקשת. בכל זאת, כשמדונה – אותה אישה שמתאמנת כל יום במשך חצי יום – היא חלק מהעשור השישי, אני נוטה להאמין שאני לא אצליח להיראות כך בעוד שלושה עשורים. עדיין, וכדי לעמוד על אותו הלך רוח בוגר ואחראי שבחרה בו המהדורה הנוכחית, נמשיך לעבר הפקת המעילים, שהוקדשה לכל הוורסיות שהעונה מציעה למעיל הקאמל הקלאסי.

מחד, השקט שמאפיין את ההפקה, הוא מתבקש, כי כאמור בקלאסיקה עסקינן. מאידך, ובעיקר מאחר שצבע הקאמל הוא גם הצבע של מעיל הטרנץ' הקלאסי, שמקורו בסרטי הפילם הנואר האפלים, ניתן לחשוב על כמה וכמה סיפורי מסגרת יותר מאתגרים. בבאזאר, ככל הנראה, אף אחד לא רצה למתוח את הקצה. ויעיד על כך הבלונד החלק שמלווה את ההפקה, ולא מכין את הקורא לבאות.

לקריאת המשך הכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3792192,00.html