הקמפיינים של החורף (מסקנות אולי יגיעו בהמשך)

זו כנראה לא הפעם האחרונה שאיאחז באיזשהו ניצוץ של חורפיות. בהתחשב בכך שהקור יגיע למחוזותינו רק עוד 3 חודשים (במקרה הטוב), אני לא מוצאת כר נעימה יותר מזו של הפנטזיה שהפכה לכזו, בין היתר, על שום ריחוקה. ואם כבר רחוק ולא מושג, אין כמו בדים שאפשר למשש רק כשיוצאים את גבולות הארץ דרך בן גוריון, על פי כמה כשהם שזורים בתמונות מעוררות קנאה והשראה (להוציא אולי את הקמפיין של בלנסיאגה).

נכון שגם לנווין בחרו להשכיב את הדוגמנית שלהם על ספה, אבל לפחות היא לא נראית כאילו היא בדיוק התעוררה מלילה בבית לא מוכר עם צוואר תפוס. כך או כך, שני הקמפיינים מצליחים להתעלות על הנוכחות הספתית הלא ברורה במגזין של קסטרו לחורף. אמנם כבר הבנו מהתצוגה שאתם רוצים ליצור חמימות (ע"ע שטיחים), אך יש גם קשר לאיך, לא רק למה. ספה שעוברת מלוקיישן ללוקיישן כאילו היא רודפת אחרי צמד החמד שלכם אינה משדרת ביתיות וחום. היא גם לא מעוררת עניין. היא כן נראית כמו החלטה הזויה של צלם/מעצב סט/סטייליסט.

מרוב כעס שכחנו לשם מה התכנסנו. קמפיינים משובחים לחורף, אם כן, שעדיין לא עברו עיבוד סופי בראשי. כך או כך, הסדר לא אומר דבר. ניסיתי לאתר קווים אך הם עברו בין רובם. דבר אחד ברור - פראדה ממתינה בסוף כי קולקציית החורף האחרונה שלה היתה תמהיל מושלם של קונספט וביצוע. ומגפי הדייגים הללו, ששכבר נראו פה בעבר, הם החלום הרטוב של העונה הקרה.