יש להודות שלא ברור לי עדיין האם שמות התואר אוקספורד ודרבי מתארים את אותה נעל שמסתכמת בקריטריונים: מראה גברי ושרוכים, ו שמא ישנו הבדל דק שחומק מעיניי. כך או כך, אחרי שנים שבהן הדגם הסורר מנסה להפוך לחלק מקולקציית הנעליים של כולנו - אחרי שנים שבהן היה צריך לכתת רגליים אחר זוג ממין זה - הן נכנסות לשוק בצורה מאסיבית.
בנקודה זו יש לציין לטובה את המעצבת שני בר, שכבר עומלת כמה עונות על
נעליים שמתהדרות בלוק גברי, ועדיין לא מפחדות להיות נשיות בכל מובן של המילה. לצערי, במושגים של שוק בר מבטאת רק ניצוץ ראשוני של טרנד. היא נמצאת הרחק מעבר לטרנד שמתאפיין במסות של אנשים שלובשים את אותו הדבר.
כמו כן, לכל מי שזועק על כך שכעת הנעליים שהוא מצא בחנויות זקנים שונות, יהפכו לחלק מהגרדרובה הכללית, אני יכולה לומר שאני שאני מעודדת את ביטול מראית העין האינדיבידואלית שלנו לטובת כך שגם שכנינו יוכלו לעשות לנו נעים בעין. ע"ע תופעת נעלי הבובה והסירה לפני כ-4 שנים. מי יכול לומר שזה לא עשה טוב לנוף שלנו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה