במגזין another טוענים שהמשבר הנוכחי הוציא מהמעצבים את המיטב שבמיטב. לטענת מקווין, למשל, דווקא כשהמצב דוחק, ישנו רצון להשקיע בפריטים הלא נשכחים. אולי פשוט בגלל שקניות פרקטיות וחכמות, בדרך כלל מוציאות את כל הכייף מהחוויה. כך או כך, הדרישה להמציא ולהעז בתקופה שבה נלחמים על כל קונה, היא לא פשוטה, כי גם אסור להגזים מדי.
להוציא מעצבים כמו ריק אוונס, שהלקוחות שלו תרים אחרי תחושת הזרות והאחרות, רוב המעצבים צריכים לאתר את הגבול הזה, שעליו גם לא תהיה משעמם וגם תספק את בעלי המניות. אל מול אותם מעצבים עומדים כאמור הלקוחות, שנדרשים בפחות כסף להוציא מעצמם יותר אינדיבידאוליות. מבלי לעמוד על כך שאינדיבידואליות היא שם תואר להוויה בזבזנית למדי, גם הלקוחות נדרשים למצוא את אותו גבול חמקמק. ככלות הכל, מי מאיתנו לא מאס במלתחות שלמות שנשענות על בגדי יד שנייה שרואים שהם יד שנייה,
כשהכל נעשה בשם האינדיבידואליות?
להוציא מעצבים כמו ריק אוונס, שהלקוחות שלו תרים אחרי תחושת הזרות והאחרות, רוב המעצבים צריכים לאתר את הגבול הזה, שעליו גם לא תהיה משעמם וגם תספק את בעלי המניות. אל מול אותם מעצבים עומדים כאמור הלקוחות, שנדרשים בפחות כסף להוציא מעצמם יותר אינדיבידאוליות. מבלי לעמוד על כך שאינדיבידואליות היא שם תואר להוויה בזבזנית למדי, גם הלקוחות נדרשים למצוא את אותו גבול חמקמק. ככלות הכל, מי מאיתנו לא מאס במלתחות שלמות שנשענות על בגדי יד שנייה שרואים שהם יד שנייה,
כשהכל נעשה בשם האינדיבידואליות?
חלק מסדרת הצילומים של הפרויקט שמנסה להציג את אותו גבול אצל בערך כל המעצבים הקיימים והמוכרים, מוקדש בעיקר להכנסה האגרסיבית של האחרות לתוך המרחב המערבי. נכון שמרחב זה יכול להכיל הכל בתוכו, אך ההכלה הזו אינה מסתיימת רק בהטמעת הזר פנימה. לרוב אותו סימן ימשיך לככב ולהציג את זרותו בכל אחת מהופעותיו. למעשה, חלק ניכר מהדימויים שנתונים בשיער המורם או בהדגשה של הראש, לקוחים כבר כאילו מתוך התרבות המערבית. אך במקור הלא נתפס שלהם, הם תמיד קודם כל לא היו שלנו.
יש שיאמרו שהאחרות הזו לא ממש זרה לקולקציות האחרונות, שאימצו את אפריקה יותר משאנחנו אימצנו את משפחת אובמה. ועדיין ההגבה הזו מהכיוון ההפוך מדגימה את היכולת שלה להחליק לתוך כל צורה. בין אם לשמלה הקיצית של דיור או לדגם שמסרב להכיר בקווי הקונטור שלו מ- comme des garcons - השיער הגבוה - זה שלא נשפך, מצליח להתאים. ולמעשה, הוא חלק מאותן אנקדוטות של אינדיבידואליות בעת משבר, שאנחנו אמורים למצוא על הגבול החמקמק והנחשק.
יש שיאמרו שהאחרות הזו לא ממש זרה לקולקציות האחרונות, שאימצו את אפריקה יותר משאנחנו אימצנו את משפחת אובמה. ועדיין ההגבה הזו מהכיוון ההפוך מדגימה את היכולת שלה להחליק לתוך כל צורה. בין אם לשמלה הקיצית של דיור או לדגם שמסרב להכיר בקווי הקונטור שלו מ- comme des garcons - השיער הגבוה - זה שלא נשפך, מצליח להתאים. ולמעשה, הוא חלק מאותן אנקדוטות של אינדיבידואליות בעת משבר, שאנחנו אמורים למצוא על הגבול החמקמק והנחשק.
כל הצילומים לקוחים ממגזין another s/s 09
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה