הלבנה והחברבורה

הדגמים המופלאים, שנשענים על לבנה דקיקה (ולעתים על שרפרף מפונפן) מבית היוצר של אלבז לסתיו הבא משאירים מאחור את כל מה שאנו צופים לו - מאותו בית יוצר - לאביב והקיץ שעומדים בפתח. אחרי ששפך פאייטים, או אולי הטביע את דגמיו באמבט עמוס נצנצים, אלבז מסיט את מבטו לעבר החברבורות וההדפסים שהזוהר שלהם הוא ממין אחר לחלוטין. הדמיון היחידי - שעולה על דעתי - נטוע בעובדה שגם הנוצצים וגם המנומרים מסוגלים בימים כהרגלם לצפות כל פינה שבינה לבין לנוין לא מתקיים שום קשר כלל. אבל זו, איך לומר, אנקדוטה לעוסה משהו. החלק העסיסי יותר נטוע בקריסה של השיח המוכר על המגמות. מחד, אלבז ורבים אחרים (נאמר, מקווין בקולקציית הגברים) די מבהירים לנו שהחורף הקרוב, לא הולך להיות חלק. וכי הסולידיים ייתקשו להוציא את אפם החוצה בעונה הקרובה. אך בו זמנית - ודווקא משום שהנוכחות של החברבורות אצל בעל הפפיון או של ההדפסים אצל האנגלי הלא מאוזן - ממלאים כל פינה, הם בועטים החוצה את היכולת לשייך ולסווג. זה כל כך in your face, שהכי טוב יהיה להבין שאין לכם מה להבין. לפחות לא מנקודת המבט הצרה של המגמה. גם כשזו מגיעה ברבים.

ולסיום, אי אפשר שלא להפנות את המבט לקסם שמתרחש בצילום הראשון והשני בזכות הגרב הזהובה והקצרה.

מחשבות על ימים מתוחכמים

חודש וקצת מפריד בינינו לבין תצוגות הסתיו חורף של 2010. מהנקודה שבה אני נמצאת הלחות נוטה לטשטש עובדה זו, אך צריך להילחם בה, כי צריך להתכונן. מעבר לכך, אין נחמה גדולה יותר מהרהורים בנוגע למלתחה שנרכיב בעונה הקרובה והנעימה.

עדיין, די קשה לחשוב על השתחלות לסוודר גדול, או טיול חורפי במעיל ארוך ומלטף. כמו כן, גם גזרת המגפיים שהולכת להשתולל בעונה הקרובה (התכוננו למגף שיישק לאמצע הירך שלכן), מעוררת כרגע בעיקר לחץ וגלי חום בכל הגוף.

לכן נכון ליום הראשון של אוגוסט, הצעד הראשון יהיה הרכבת רשימת מכולת ויזואלית של האקססוריז המגרים ביותר שנראו לפני כמעט שנה על המסלולים השונים.

לפי הסדר מימין לשמאל: פראדה (X 2), לנוין, ג'יבנשי, דונה קארן, דריס ואן נוטן, קלואה, דונה קארן, שאנל, דונה קארן, בוטגה ונטה, שאנל, בוטגה ונטה, שאנל, בוטגה ונטה, אנה סואי (X 2), בלנסיאגה, פיליפ לים.