יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

או מיי גוד איי לאב דיס בלוג


Image and video hosting by TinyPic

על המסלול של שאנל, אביב 2010
- הדוגמן Baptiste Giabiconi לדוגמנית פרייה בהה אריקסן: "הופה. אני לא מכיר אותך מאיזשהו מקום"?
פרייה לא עונה
- Baptiste: "כן, אני די בטוח. אני גם רואה שיש לנו טעם די דומה. אין מצב שזה מקרי. וגם לא יכול להיות שזה רק מקרה שביום שאני פוגש כאן באסם בחורה כמוך, מופיעה פה עוד פיה. אני אומר לך, זה גורל - תסתכלי ותגידי לי אם זו לא פיה".
שניהם מפנים את מבטם לעבר הדוגמנית לארה סטון, שלובשת צבעי קרם ולבן.
- לארה: "היי חמודים. בעניין של קצת גוד טיים?"
- פרייה: "הממ. זו פיה? לא סגורה על זה. אם היו לי כאן הנעליים שלי יש מצב שהייתי שוקלת להתחפף. אבל בסדר, אני מוכנה לראות לאן זה מתפתח"
שלושת החמודים נשכבים באסם.
- פרייה: "כן, תכל'ס אני לא מתחרטת שנשארתי. ממש לא. בעיקר עם כל האנשים האלה מאחורה שנראים כאילו הם מה זה נהנים."
על המסלול באות ועולות דוגמניות נוספות.
דומגנית 1: "שיו, את קולטת את הפרוצות האלה? לא, אני אומרת לך, אין דבר שהן לא יעשו במטרה להתחנף לדוֹד".
הדוד, הוא המעצב קארל לגרפלד עולה לבמה.
- לארה: "ששש! הדוד מגיע!"
השלישייה מפנה את מבטה כלפיי מעלה, ומביטה אל הדוד שעומד בפיסוק רגליים.
- דוד קארל: "תודה ילדים, זה היה לא רע בכלל. נדמה לי אפילו שראיתי את קארין רויטפלד (עורכת ווג הצרפתי, ר"מ) מסמיקה. עכשיו קדימה, קומו מהחציר מקלחת, פיפי ולישון.ולא, לארה בלי מקלחות משותפות הפעם, ברור?"

הזכויות על הדיאלוג אינן של בית שאנל, וגם לא של אף אחד מהדוגמנים שלוקחים בו חלק. הזכויות הן של מיכל רונאל, בעלת הבלוג "איי לאב ג'וש". את קוראי הבלוג הציניות המתקתקה הזו והפנייה הישירה לשמות הגדולים ביותר, אינה מפתיעה. גם לא התחושה שכותבת הבלוג מגיעה ממעמקי עולם האופנה. ככלות הכל, זהו טיבו של הבלוג שלמרות שהוא בקושי בן חצי שנה, הוא כבר חלק מסדר היום של כל מי שמחפש אחר אופנה בעברית ברשת. לאלה רונאל מספקת, כמעט על בסיס יומיומי, רגעי אושר מזוקקים של אופנה בינלאומית. כזו שעושה הכי הרבה חשק, ומספקת את הנחמה הנעימה של האסתטי.

להמשך הכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3797305,00.html

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה